Menu
מוגבלות בלתי נראית מייצרת קושי הן אצל האדם עם המגבלה והן בסביבתו. הסטטיסטיקה בעולם מצביעה על כך שבממוצע 1 מכל 7 מאיתנו חי עם מוגבלות, ומתוך אוכלוסיה זו, כ10% עד 15% חיים עם מוגבלות שאינה נראית. בישראל, נכון לשנת 2019 ,אנשים עם מוגבלות מהווים 17% מן האוכלוסייה בישראל.
אך בעוד שחלקנו חווים מוגבלות שנראית לעין, לרבים יש מצב שאינו נראה לעין או שהוא שילוב של מצבים גלויים ובלתי נראים כאחד. אלה יכולים להיות פיזיים, חזותיים, שמיעתיים או נוירולוגיים ונעים מאוטיזם והפרעות קשב וריכוז ועד לליקויים קוגניטיביים כגון קשיי למידה ודמנציה, כמו גם מצבים נפשיים, ובריאותיים כמו אסטמה, סוכרת, כאבים כרוניים והפרעות שינה.
ככל שהקשיים מגוונים, כך גם הצרכים והחסמים העומדים בפני כל אדם בחיי היומיום. אנשים עם מוגבלות עשויים להיתקל בקשיים בקהילה, מול אנשי שרות, רשויות, והסביבה בכללותה. מפגשים מסוימים עם הסביבה עלולים להוביל למצבי לחץ, ומכאן להימנעות של אותו אדם מקיומם של מפגשים כאלה. כאשר הסביבה אינה רגישה לאדם עם המוגבלות, התוצאה יכולה להיות קשה – המנעות מן הסביבה, גם אם מדובר בהדרה עצמית.
בתחילת שנת 2017 הוקם במשרד הרווחה מינהל מוגבלויות, שהוביל לשינוי תפיסה כלפי אופן מתן השירותים לאנשים עם מוגבלות תוך מעבר הדרגתי משירותים הניתנים על פי אבחנת המגבלה, לשירותים המכוונים לצורכי האדם, לרצונותיו ולרמת תפקודו בתחומי החיים השונים.
עמותת “מתגלים” שמה לה למטרה לעזור לשילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה. באמצעות סמל ה”ברבור” אנחנו מבקשים לאפשר שוויון הזדמנויות על ידי זיהוי קל ומהיר של קיומה של מוגבלות, תוך שמירה על כבוד האדם ופרטיותו, ולצד הגברת המודעות לקושי של האדם המוגבל במפגש עם הסביבה.
הפרעות נפשיות – הפרעות הגורמות למצוקה משמעותית וקשיי תפקוד, הפרעות אלו לרוב אינן נראות לעין.
לקויות פיזיות – כגון פגיעות עמוד שדרה, פגיעות פנימיות ובעצביות. נכויות אלה יכולות להיות כאלו שאינן נראות.
לקויות התפתחותיות – ליקוי פיזי או מנטלי או שניהם כגון אוטיזם או פיגור.
לקויות חושיות (סנסוריות) – לקויי ראייה, כבדי שמיעה, עיוורי צבעים ועוד.
מחלות כרוניות – כגון אסתמה, אפילפסיה, מחלות לב, סרטן, אי ספיקת כליות, תסמונת התשישות הכרונית, דאבת (פיברומיאלגיה) ועוד.
אין כיום מידע ארצי כולל ומעודכן אשר מאפשר לדעת את מספר האנשים עם כל סוג של מוגבלות. מקורות המידע השונים מספקים נתונים חלקיים או לא עדכניים. למשל, במוסד לביטוח לאומי מצוי מידע רק על אנשים שיש להם אחוזי נכות ומקבלים קצבת נכות כלשהי; במשרד הבריאות מצוי מידע על מתמודדי נפש שצורכים שירותי סל שיקום; במינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והבטחון החברתי (להלן: משרד הרווחה) מצוי מידע על אנשים עם מוגבלות הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים, כלומר זכאים לשירותים של משרד הרווחה על רקע המוגבלות שלהם; ובסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נאספים נתונים רק על כמה מסוגי המוגבלויות. בשנת 2012 בוצע במכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל מחקר המבוסס על מדגם ארצי מייצג שאפשר לחשב אומדנים לסוגים השונים של המוגבלויות בקרב אנשים בגיל העבודה. אולם מאז חלו שינויים, כמו לדוגמא העלייה הניכרת שחלה במספר האנשים עם אוטיזם, סוג מוגבלות שכלל לא נבחן במחקר, ולא נאספו נתונים עדכניים.
עזור לנו להגביר את המודעות בקהילה